איך להפוך מידע לידע?

בעידן שבו ישנה הצפת מידע ולילד בן 10 יש יותר מידע ממה שהיה לפרופסור לפני 100 שנים (טופלר 2009), ישנה חשיבות הולכת וגוברת לחשוב, לדבר ולהציג במונחים של ידע ולא להישען רק על מידע. כיצד נוכל לעשות זאת?

ישנם 4 עקרונות המסייעים להפוך מידע לידע באופן פרקטי ומיידי. רגע לפני שנציג את העקרונות חשוב לשאול:

מה ההבדל בכלל בין מידע לידע?

מידע – מאגר נתונים גולמי (כל הנתונים, המספרים, המחקרים שלכולם יש גישה אליהם)

ידע – מידע מעובד באמצעות אנליזה, סינתזה, פרשנות, השוואה או כל ניתוח אחר. ובאופן מעשי יותר, ידע זה היכולת שלנו להפוך מידע לבעל משמעות, ערך ורלוונטיות בהתאם למי שעומד מולנו.

איך אפשר לחשוב ולהציג ידע?

  • הצפת ערך ותועלת עבור מי שעומד מולנו – הרעיון הוא לא להעמיס בכל הנתונים שאספנו ביחס לנושא או סוגיה מסוימת אלא להציף רק את הנתונים שיש להם השפעה (תועלת או נזק) עבור מי שעומד מולנו. בבואנו להציג נושא מסוים השאלה הראשונה שנשאל היא: מי עומד מולנו? מה יוצא לו מזה? ברגע שנבין איך הנושא מתקשר לקהל שלנו ויכול להשפיע עליו נציג את הנושא באופן שיהיה ממוקד יותר ובעל ערך ורלוונטיות לקהל שלנו

  • התמקדות בפתרון ולא בבעיה – למרביתנו יש נטייה להישען בעיקר על נתונים, על תיאור המציאות, על ניתוח העבר, על הבעיות הנפוצות והקשיים הרווחים. כל אלו, לרב, אינם מקדמים דיון ולעיתים קרובות גם אינם מחדשים הרבה לקהל השומעים. חשיבה אסטרטגית, מתוכננת, צופה פני עתיד, המתמקדת בהמלצות ופתרונות (המבוססים כמובן על ניתוח העבר) היא זו שמייצגת ידע ולא נשענת רק על תיאור מידע.

  • דוגמאות ותיאורי מקרים – איך נהפוך את הנתונים, המחקרים, הסטטיסטיקות והמספרים לזכירים ולכאלו שילוו את מי שעומד מולנו גם לטווח הרחוק ולא יישכחו רגע אחרי שנסיים דברינו? נכוון לרובד של הזיכרון החווייתי לצד הרובד של הזיכרון הקוגניטיבי. כלומר, לצד הנתונים והמספרים שנציג, נספר גם על דוגמאות, חוויות אישיות, אנקדוטות מדעיות ותיאורי מקרים התומכים בנתונים שהצגנו ומחזקים את המסר. בסופו של יום אנשים לא יזכרו כל נתון, אחוז או מספר שהצגנו. אבל, אם השכלנו לתת דוגמא מרגשת למחקר שנעשה, להציג תיאור מקרה מפתיע ולא צפוי או לספר סיפור נוגע ללב העומד מאחורי הנתונים היבשים, הסיכוי שאת אלו הם יזכרו גבוה בהרבה!

  • זווית מבט חדשנית ויצירתית – לרב אנחנו מציגים 2-3 טיעונים שכיחים ונפוצים המבטאים זווית ראייה צרה של הנושא המדובר. לצד אותם טיעונים שכיחים עלינו לחשוב לפחות על טיעון אחד נוסף שיספק זווית ראייה חדשנית, לא צפויה, יצירתית ואולי אפילו לא קונבנציונאלית כלפי אותה הסוגיה. למשל, אם הנושא המדובר הוא המתת חסד אזי סביר להניח שנבחר לתקוף את הסוגיה מההיבטים המוסרי והרפואי. חשיבה על היבטים נוספים ועל השלכות אחרות שיש להמתת חסד, כגון: הכלכליים, הטכנולוגיים, הדתיים, החברתיים, הבינלאומיים, הדמוקרטיים וכו'; נוכל להציג לפחות טיעון אחד או שניים שלא ישענו רק על מידע מוכר ושכיח אלא יצליחו לספק ידע חדשני ולא שחוק.

מה יוצא לתלמידים מחשיבה והצגה במונחים של ידע ולא רק מידע?

  • העקרונות שלעיל מסייעים בהתאמת המסר באופן ייחודי למי שעומד מולי. כתוצאה מכך, הסבירות שאצליח לשכנע עולה פלאים.

  • התייעלות בהבניית המסר – הכלים שבאמצעותם נהפוך מידע לידע יסייעו לנו באופן ישיר גם בהפרדה מעיקר לתפל ויחסכו לנו זמן יקר הן בבניית המסר והן בהצגתו.

  • ביסוס מעמד המוסר – ברגע שנחשוב ונציג ידע ולא רק מידע נבסס מעמדנו כממוקדי פתרון, כיעילים, כיצירתיים ובעיקר ככאלו שמבינים היטב את מי שנמצא מולם.

לפרטים נוספים:

נועה גרוס, מנהלת קשרי לקוחות חינוך

054-6655409 | noa@debate.co.il

גלעד חמזני, מנהל קשרי לקוחות חינוך

giladH@debate.co.il | 054-5490687

  • פייסבוק

נשמח לשמוע מכם!

חברת דיבייט

תקשורת ביניאישית וניהול

 

בוקסנבאום 3, תל אביב

 

טל': 03-7722032

חברת דיבייט - תקשורת בינאישית וניהול