הקשבה - צריך ללמוד את זה?

מחקרים גילו כי בעת הקשבה, אדם ממוצע מנצל עד 33% בלבד מיכולתו השכלית. כולנו מכירים את הסיטואציה, במהלך ישיבה, דיון או פגישה חשובה, בזמן שהצד השני מדבר אנחנו כבר עסוקים בלנסח את התגובה הבאה שלנו. ובזמן שמישהו שואל אותנו שאלה, אנחנו משוכנעים שאנחנו כבר יודעים מה השאלה הרבה לפני שהוא סיים לשאול אותה, ואנחנו עסוקים בעיקר באופן שבו נציג את התשובה שלנו. כתוצאה מכך, ישיבות ופגישות רבות מסתיימות בכשלים תקשורתיים כי מרבית הנוכחים היו ממוקדים בעיקר בלהגיד את מה שיש להם להגיד מבלי באמת להקשיב לאחרים ולקדם את הדיון לעבר התוצאות הרצויות והמטרות שהוגדרו מראש.

אז איך נוכל באמת להקשיב?

הקשבה אפקטיבית, כזו שמקדמת דיון ומאפשרת תקשורת הדדית, מושתתת על ארבעה עמודי תווך מרכזיים:

הקשבה גלויה – הקשבה למה שנאמר

  • המדד הטוב ביותר בכדי לבחון האם הקשבת באמת למה שנאמר הוא לנסות ולהגיד במשפט אחד ובמילים שלנו את עיקרי הדברים שאמר הצד השני. מדד זה משקף לנו ולצד השני אם הצלחנו לזהות את המסר המרכזי והאם הצלחנו להבין אותו.

הקשבה סמויה – הקשבה למה שלא נאמר

  • למסרים הסמויים המסתתרים בין השורות

  • לשפת הגוף של מי שנמצא מולי (כך נוכל לנסות ולהתחבר גם לתחושות ולרגשות שמעוררים בו הדברים עליהם הוא מדבר)

  • לסדר שבו בחר להציג דבריו

  • לטרמינולוגיה בה השתמש

  • לסוג הדוגמאות בהן בחר להמחשת וחיזוק דבריו

הקשבה פעילה – הקשבה בלתי מילולית

על מנת לשדר למי שנמצא מולנו שאנחנו כעת קשובים לו ומסבים את מלוא תשומת הלב שלנו לדבריו, עלינו להפגין זאת גם בשפת הגוף שלנו:

  • לא לקטוע ולא להתפרץ

  • לשמור על קשר עין

  • לכתוב את עיקרי הדברים שמציג הצד השני הן על מנת לזכור ולעבד טוב יותר את המידע והן על מנת לשדר רצינות וכבוד (יש לעדכן את הצד השני שבכוונתנו לכתוב)

  • להנהן ולחייך אם זה בהלימה עם הסיטואציה והתכנים

  • להימנע מהבעות פנים שמשדרות חוסר הסכמה (גלגולי עיניים, הרמת גבות, צקצוק), גם אם איננו מסכימים

הקשבה ביקורתית – הקשבה תוך ניתוח

תוך כדי ההקשבה נשאל עצמנו מספר שאלות מנחות:

  • האם הדובר הציג בעיה?

  • האם אנחנו מסכימים עם הבעיה?

  • האם הוא ביסס את דבריו על עובדות מוצקות או התמקד בהנחות הנתונות לערעור ולפרשנות?

  • האם הוא הציע פתרון?

  • האם הוא הציג את ההשלכות של הפתרון?

  • האם הציע חלופות נוספות?

ורק לבסוף נשאל עצמנו:

  • האם הפתרון שהוצע אכן יקדם את התהליך לעבר השגת התוצאה הרצויה?

  • האם ניתן להסכים על תוצאה רצויה שתהיה ברורה ואחידה לכל הנוכחים?

  • האם יש באמתחתי פתרונות נוספים?

הקשבה המבוססת על 4 עמודי התווך הללו תסייע לנו להגדיל את הסבירות שהדיון או השיחה יתקצרו, ובעיקר תשנה את המעמד שלנו מכאלו שרק רוצים להשמיע את עצמם לכאלו שיודעים באמת להקשיב ונעים לשוחח ולשתף פעולה עימם.

לפרטים נוספים:

נועה גרוס, מנהלת קשרי לקוחות חינוך

054-6655409 | noa@debate.co.il

גלעד חמזני, מנהל קשרי לקוחות חינוך

giladH@debate.co.il | 054-5490687

  • פייסבוק

נשמח לשמוע מכם!

חברת דיבייט

תקשורת ביניאישית וניהול

 

בוקסנבאום 3, תל אביב

 

טל': 03-7722032

חברת דיבייט - תקשורת בינאישית וניהול