למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בבית הספר - התהליך הכיתתי

כיצד נעורר מוטיבציה אצל התלמידים להיות נלהבים מהפרויקט ולשתף פעולה?

לאחר שהמורים סיימו את שלב התכנון הראשון בו הכינו את תכנית העבודה לקראת הפרויקט, כעת אנו מגיעים להטמעת התהליך בכיתה. המושג הנעה (מוטיבציה) מתייחס למכלול של תהליכים למען השגת מטרה כלשהי, למוטיבציה יש שלושה מרכיבים מרכזיים שהם גם שלושה מרכיבים חשובים בהנעה לפעולה:

  • עירור - יצירת עניין וסקרנות לתהליך, הצפת ערך מוסף עבור התלמיד (למה אנחנו עושים).

  • הכוונה - מה התוצאה הרצויה אליה אנו רוצים להגיע, אילו כלים ומיומנויות ידרשו (מה ואיך עושים).

  • שימור - יצירת חוויה דינמית במטרה לשמר את רמת ההשתתפות של התלמיד לאורך זמן, רפלקציה תוך כדי התהליך לראות שאנו בדרך הנכונה, משוב עמיתים והפרייה הדדית.

המפגש הראשוני עם התלמידים (עירור):

  • עירור עניין - במפגש הראשון עלינו לעורר אצל התלמידים עניין, סקרנות ואף השראה כלפי הנושא הנבחר של הפרויקט. ניתן לפתוח בחידה, סיפור, הפעלה, סרטון, דוגמא שיובילו לגילוי הנושא של הפרויקט בדרך לא שגרתית ויצירתית ויובילו לכך שהתלמידים נלהבים לגלות על הנושא בעצמם.

  • ערך מוסף - לאחר שעוררנו עניין אצל התלמידים, עלינו לייצר עבורם ערך מוסף, באיזו אופן השתתפות בפרויקט תורמת לכל תלמיד. לדוגמא: הזדמנות לעבודה בקבוצות, הזדמנות לחוויית לימודים שונה, הזדמנות להביא את היצירתיות ותחומי העניין של כל תלמיד לידי ביטוי ועוד. אם התלמידים יגיעו למסקנה כי יש להם תועלת/ ערך מוסף בהשתתפות בפרויקט זה יגביר את הרצון שלהם לקחת חלק פעיל.

שיטת העבודה בכיתה (הכוונה):

  • תיאום ציפיות - שלב זה מסייע לתלמידים להבין את היקף הפרויקט, משכו, צורת העבודה (עבודה בכיתה/ מחוצה לה), שיטת ההערכה ויישור קו לגבי מה התוצאה הרצויה והתוצרים אליהם המורה רוצה שכל תלמיד יגיע.

  • אופן העבודה - האם התלמידים עובדים בקבוצות/זוגות, כיצד מתבצעת החלוקה לקבוצות, מה תהיה חלוקת התפקידים וחלוקת העבודה בין חברי הקבוצה. הצעות לתפקידים: ראש קבוצה, אחראי תוכן, אחראי תיעוד וצילום התהליך, אחראי מחקר, אחראי עיצוב וכדומה.

  • אופן הלימוד - בלמידה מבוססת פרויקטים שיטת הלמידה מהווה גורם מרכזי בתהליך, לכן חשוב להבהיר מראש: מה המורה מלמד, מה מצופה מהתלמידים ללמוד עצמאית, והאם כחלק מהתהליך התלמידים יקבלו הזדמנות ללמד אחד את השני. נקודות נוספות, האם יתקיים משוב עמיתים, האם מצופה מהתלמידים להציג את עבודת הקבוצה במליאה ככל שמתקדמים בשלבים וכדומה.

כיצד נהפוך את התהליך לחווייתי עבור התלמידים והמורה? (שימור):

  • יציאה מהלמידה המסורתית - באיזה מקומות מתבצעת הלמידה? יציאה מהמרחב הכיתתי.

  • תהליך למידה חווייתי - מחקר יצירתי שיוצא מגבולות המחשב וחומרי הקריאה, מחקר ואיסוף חומרים בדרכים לא שגרתיות: ראיונות חוץ, צילומים, צפייה בחומרים דיגיטליים.

  • שיתופי פעולה - ממשקים עם גורמי חוץ, הזמנת אורחים לכיתה, חיבור של ההורים לתהליך, פאנל מומחים, ביקור חוץ אצל בעלי תפקידים בקהילה.

  • גאוות יחידה - כיצד מדברים את הפרויקט כלפי חוץ בבית הספר, פרסום ומיתוג הפרויקט.

  • אירועי שיא - קביעת אבני דרך בהן התלמידים מציגים התקדמות בפני המורה, רכז/ת, מנהל/ת.

בטיפ השלישי והאחרון, נתמקד בהצגת התוצרים ואירוע השיא בסיומו של ה - PBL:

רעיונות יצירתיים לתוצרים שונים לתהליך.

הבחנה בין 2 תוצרים: 1. היכולת של התלמידים לדבר על תהליך הלמידה. 2. התוצר עצמו.

לפרטים נוספים:

נועה גרוס, מנהלת קשרי לקוחות חינוך

054-6655409 | noa@debate.co.il

מור גולן, מנהלת קשרי לקוחות חינוך

morg@debate.co.il | 054-8090515

  • פייסבוק

נשמח לשמוע מכם!

חברת דיבייט

תקשורת ביניאישית וניהול

 

בוקסנבאום 3, תל אביב

 

טל': 03-7722032

חברת דיבייט - תקשורת בינאישית וניהול